בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' נ' מאורות הפסגה - עבודות ומוצרי חשמל בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות לתובעת שכנגד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע שכנגד וכן בקשה לעיון מחדש בהחלטת כב' הרשם ב' שלו לדחות את תשלום האגרה עד לסיומו של ההליך.

1.המבקש (להלן: "התובע") הגיש כנגד המשיבים תביעה לתשלום יתרת חובם בחשבון הבנק המתנהל אצל התובע. המשיבים (להלן: "התועים שכנגד") הגישו כנגד התובע תביעה שכנגד שעילתה רשלנות, הפרת חובת אמון והפרת דיני הבנקאות.

2.התובעים שכנגד הגישו בקשה לדחות את תשלום האגרה עד לסיומו של ההליך נוכח מצבם הכלכלי. בהחלטתו מיום 22.11.12 נעתר כב' הרשם הבכיר ב' שלו לבקשה, בקובעו כי אינו רואה מניעה ליתן לתובעים שכנגד ארכה לתשלום האגרה עד לסיומו של ההליך, באופן שיגשים הלכה למעשה את זכות הגישה לערכאות של התובעים שכנגד ומנגד לא יפגם באינטרס הציבורי או באינטרס הנתבע שכנגד באופן שאינו בר תיקון.

3.התובע עותר לעיון מחדש בהחלטה לדחות את מועד תשלום האגרה בתביעה שכנגד וכן מבקש לחייב את התובעת שכנגד בהפקדת ערובה.

4.לטענת התובע, ביום 9.9.12 נדון מנהל התובעת שכנגד לתשעה חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מס חמורות ואילו על התובעת שכנגד הוטל קנס בסך של חצי מליון ₪. עוד נטען, כי אין מדובר בהרשעה ראשונה של מנהל התובעת שכנגד. לטענת המבקש, במצב דברים זה לא רק שלא יצא חוטא נשכר, אלא שלא יהיה בידי התובעת שכנגד או מנהלה לפרוע את תשלום האגרה בסיום ההליך. כן נטען כי בסיס התביעה אשר הוגשה על ידי התובעת שכנגד ומנהלה הינו רעוע ביותר.

5.עוד טוען התובע, כי יש לחייב את התובעת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות התובע. לטענתו, בסיס התביעה שכנגד הוא רעוע ביותר וטענותיה של התובעת שכנגד נדחו על הסף במישור הפלילי. על התובעת שכנגד אף הוטל קנס בסכום גבוה ביותר, אשר יש בו להביא למצב כי לא שולמו הוצאות התובע, ככל שאלה ייפסקו לטובתו. אף מתצהירי התובעת שכנגד ומנהלה עולה כי אין ביכולתם לשלם את הוצאות התובע, ככל שייפסקו. מכאן שהתובע עלול לעמוד בפני שוקת שבורה ככל שייפסקו הוצאות לטובתו.

6.התובעים שכנגד מתנגדים לבקשה. כך, לטענתם, אין מקום להליך של עיון חוזר בהחלטה לדחות את מועד תשלום האגרה ואף אין בגזר הדין שניתן כדי להביא לשינוי ההחלטה.

דיון

7.אשר לבקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' הרשם הבכיר שלו המורה על דחיית תשלום האגרה בתביעה שכנגד עד לסיומו של ההליך, הרי שאיני מוצאת מקום לשנותה. כב' הרשם הבכיר שלו ערך את איזון האינטרסים הראוי ואין בעובדה כי ניתן נגד התובעת שכנגד גזר דין המחייבה בתשלום קנס כדי להביא לשינוי בהחלטה.

8.אעבור לדון עתה בבקשה לחיוב התובעת שכנגד בהפקדת ערובה.

הדין החל בענייננו הוא סעיף 353 א לחוק החברות הקובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

9.החזקה הקבועה בסעיף ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בו. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין. על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד (ראו, יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 900-899 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); רע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד(1) 647 (1990); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר (פורסם בנבו)) .

10.במקרה זה לא הוכיחה התובעת שכנגד כי יהיה בידה לשלם את הוצאות התובע. יתר על כן, מבקשותיה לדחות את מועד תשלום האגרה עולה כי מצבה הכלכלי בכי רע, ואף הקנס שהוטל עליה במסגרת ההליך הפלילי מעלה ספק גדול באשר ליכולתה לשלם את הוצאות התובע, ככל שייפסקו לטובתו.

10.האם מתקיימת החלופה השנייה לסתירת החזקה? לא מצאתי בתגובת התובעת שכנגד כל התייחסות לעניין זה, כאשר יודגש כי הנטל לסתירת החזקה מוטל על החברה (ראו: רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו)). יתר על כן, לאחר שעיינתי בכתב התביעה שכנגד ובכתב ההגנה של התובע, הגעתי למסקנה כי סיכויי התביעה שכנגד בשלב זה אינם ברורים ברמה המחייבת את המסקנה כי התובעת שכנגד עמדה בנטל המוטל עליה לסתור את החזקה.

11. לאור האמור ובהתחשב בסכום התביעה , בזכות הקניין של התובע וכן בזכות הקניין וזכות הגישה לערכאות של התובעת שכנגד, אני מוצאת לנכון לחייב את התובעת שכנגד בהפקדת ערובה בסכום של 25,000 ₪ להבטחת הוצאות התובע, הוא הנתבע שכנגד. התובעת תפקיד את סכום הערובה בתוך 30 יום, שאם לא כן תידחה תביעתה.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.